Join Our Weekly Church of Evolutionary Love Sign Up

Evolutionary Kabbalah

These core sources on Evolutionary Kabbalah, a termed coined by Marc Gafni, were translated and published in a source book as the basis of the dialogues between Andrew Cohen and Marc Gafni in December of 2005. Marc Gafni gave teachings on these sources in Israel between December 2005 and April 2006. These sources and others form the core of an upcoming, cutting edge book by Marc Gafni on the Evolutionary Kabbalah and its implications for Evolutionary Spirituality.

 

1. ספר דברים פרק כו(יז) אֶת יְהֹוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: (יח) וַיהֹוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו:

 

1. Deuteronomy 26:17-18
This day you have avowed the Lord to be your God, promising to go in His ways and to obey His rules and commandments, and to hearken to His voice. And this day the Lord has avowed you to be His very own people, as He has promised you, and to obey His commandments.

 

2. ברכות דף ז ע”א
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדיןתניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה’ צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך

 

2. Berahot 7a

Rabbi Yohanan said in the name of Rabbi Yossi: How do we know that God prays? As it says, “And I will bring them to My holy mountain and will cause them to rejoice at My prayer house.” It does not say, “their” prayer house, but rather “My” [prayer house]. From this we may infer that God prays.

What does He pray?

Rav Zutra the son of Tuvia said: [God prays:] “May it be My will before Me that My compassion overcomes My anger, and that My compassion prevails over My other attributes, and that I act towards My children with compassion, and that I go beyond strict justice on their behalf.”

We also learned: Rabbi Ishmael the son of Elisha said: “I once entered into the innermost chamber {that is, the Holy of Holies) to offer up incense, and I saw Akatriel Yah the Lord God of Hosts sitting on a high and exalted throne”.

He said to me, “Ishmael my son, Bless me”.

I said to him, “May it be Your will that Your compassion overcomes Your anger and that Your compassion prevails over Your other attributes, and that You act towards Your children with compassion, and that You go beyond strict justice on their behalf”.

And He nodded to me with His head, which teaches us that one should never underestimate the blessing of a simple person.

 

3. מדרש רבה במדבר פרשה יג פסקה וביום הראשון אמר ר’ שמואל בר אבא מהו ביום הראשון מן היום הראשון שברא הקב”ה את העולם נתאוה לדור עם בריותיו בתחתונים

 

3. Midrash Rabba Numbers 13:6

“On the first day” – Rabbi Shmuel said: What is meant by “the first day”? Since the first day that God created the world, He desired to dwell with His creatures in the terrestrial world,”

 

4. מדרש רבה בראשית פרשה ל פסקה יולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון הציץ המלך וראה אותו אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בא והאיר לפני

 

4. Midrash Rabba Bereshit 39:10

To what can Abraham be compared? To the friend of a king who saw the king walking through dark alleys. His friend looked out, and began shining light on the kng through the window. The king looked and saw him. He (the king) said to him: “Rather than shining a light on me through the window, come here and hold a light before me.”

 

5. מדרש רבה בראשית פרשה סט פסקה גא”ר יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא) ופרעה חולם והנה עומד על היאור אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם שנאמר והנה ה’ נצב עליו ויאמר אני ה’ אלהי אברהם:

 

5. Midrash Rabba Bereshit 69:3

Rabbi Yohanan said: The wicked rely on their gods…but the God of the righteous relies on them.

 

6. ספרי פרשת ברכה פיסקא הכיוצא בו אתה אומר ישעיה מג ואתם עדי נאם ה’ ואני אל כשאתם עדי אני אל וכשאין אתם עדי אין אני אל

 

6. Sifri VeZot Haberacha

It is written in Isaiah 43: “and you are My witnesses, says the Lord, and I am God.” When you are My witnesses, I am God. And when you are not My witnesses, I am not God.

 

7. איכה רבתי פרשה א’ פסקה ל”גר’ עזריה בשם ר’ יהודה בר’ סימון אמר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה כמד”א (תהלים ס’) באלהים נעשה חיל ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה דכתיב (דברים ל”ב) צור ילדך

 

7. Eicha Rabati, parsha 1, section 33

Rabbi Azarya said in the name of Rabbi Yehuda the son of Rabbi Simon: When Israel performs God’s will, they add strength to the heavenly power, as it is written (Psalms 60) “We will cause God to be strong.” When, however, Israel is not performing God’s will, they, as it would be, weaken the great heavenly strength, as it is written (Deuteronomy 32): “You have weakened the Rock that bore you.”

 

10. זוהר חלק ב’ ל”ב ע”בוכד לא אשתכחו עובדין דישראל כדקא יאות, כביכו”ל אינון ממנן שליחן כד בעאן לקיימא על אינון עובדין דישראל,– על יהו”ה ודאי קיימין.

דהא כד ישראל עבדין עובדין דלא כשרן, כביכו”ל מתישין חילא דקודשא בריך הוא, וכד עבדין עובדין דכשרן, יהבין תוקפא וחילא לקודשא בריך הוא, ועל דא כתיב (תהלים סח לה) תנו עז לאלהי”ם, במה בעובדין דכשרן

 

10. Zohar, Volume 2, 32b

For when Israel does deeds that are not proper, they, as it would be, weaken God’s strength. And when they perform proper deeds, they give power and strength to God, concerning which it is written, (Psalms 68:35), “Give strength to God”. How? By proper deeds.

 

11. זוהר חלק ג’ קל”ה ע”בוכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין

כד אתתקן– תקין כל תקונין דלתתא

תקין כל תקונין דעלאין ותתאין

מכאן אוליפנא –כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא

לית עמא מתתקנא.

ואי איהו מתתקן כלהו מתתקנן

ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא

מנלן. מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא

וכלהו עלמין אתחרבו

11. תרגום לעברית:

וכולם (כל העולמות שנבראו לפני העולם הזה) לא התקיימו

עד שהראש הלבן, הקדום שבקדומים, התקין את עצמו

כאשר הוא התקין את עצמו, הוא תיקן את כל התיקונים שלמטה

הוא תיקן את כל התיקונים של העליונים והתחתונים

מכאן למדנו – כל ראש עם שלא מתקן את עצמו בתחילה

העם אינו נתקן

ואם הוא נתקן, כולם נתקנים

ואם הוא לא מתקין את עצמו בהתחלה, העם לא יכול לתקן את עצמו

מאיפה לנו?

מעתיק ימים, כי עד שהוא מתקין את עצמו בתיקוניו, כל אלו הזקוקים לתיקון

לא יכולים להתקן

וכל העולמות נחרבו

 

11. Zohar Volume 3 135b

None of them (the worlds that were created before this world) could exist

Until the White Head, the Most Ancient of all Ancients, evolved Himself

When He evolved Himself, He brought about the evolution of all those below

He evolved all the evolutions of those above and those below

From this we learn – Any head of a people that does not first evolve Himself

His people will not evolve

And if He evolves, they all will evolve

And if He does not first evolve Himself, the people cannot evolve themselves.

Where do we know this from?

From the Ancient of Days, for until He evolved Himself in all His potentials,

All those in need of evolution could not evolve

And all the worlds were destroyed

 

12. עבודת הקודש חלק א’ פרק כ”זכבר כתבתי בפתיחת ספר זה, כי העבודה צורך גבוה לא צורך הדיוט בלבד, והוכחתי כן, מרמזי הרבה מקראות ומדברי רז”ל עם שהיא קבלה ביד בעלי העבודה איש מפי איש שהדבר כן, ולזה היה כוח וחיל ביד החסידים ואנשי מעשה להמשיך הרצון מהעליונים אל התחתונים בעבודתם ובמעשיהם הטובים, והוא עשיית הטוב והישר בעיני יי, כי הנה העליונים יתעוררו בהתעוררות התחתונים, ולכן החסיד העובד על הכוונה הראויה כאלו עוזר את השם המיוחד בפעולתו, וכמו שכתוב רוכב שמים בעזרך.

ואמרו במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בזה הלשון, ובמה מתחסד עם קונו בתלמוד

תורה, שכל הלומד תורה גומל חסד לקונו, דכתיב רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים.

הווי אומר: כשאדם לומד תורה לשמה אז אתה עוזר לי, ואני רוכב שמים ואז בגאותו

שחקים עד כאן.

הנה יתבאר מזה כי העבודה צורך גדול בה יתעוררו העליונים ויעזרו בפעולתם והוא תיקון הכבוד, ואמרו בפרק רבי עקיבא היה לך לעזרני, ובשוחר טוב אמרו ומציון יסעדך, מלמד שהכול צריכים סיוע עד כאן. ובסיוע ועזר התחתונים מתייחדים השני דודים ומתחברים בנשיקה, והוא ייחוד השם הגדול, וזה טעם העבודות.

 

12. Avodat Hakodesh, Section One, Chapter 27

I previously wrote, in the introduction to this book, that service is a divine need, not merely a human need. And I proved this, based on many allusions in the Bible and words of the rabbis, although in fact, this is a tradition that was transmitted orally by the Masters of the Work from generation to generation. The pious and the people of action therefore had the power to draw Desire-Need from above to below through their service and right behavior, which is to do what is good and straight in God’s eyes. For the Upper Levels are aroused by the Lower Levels, and therefore, the pious one, who is working with proper intention, is seemingly helping the Unique Name with Its work, as it says, “He rides the heavens with your help (Deut. 33:26).

And in the Midrash of R, Nehunya ben Haqanah (Sefer Habahir) it says the following: “And how does he do kindness with his Master? By the study of Torah, for whosoever studies the Torah is doing kindness towards his/her Maker, as it is written (ibid) ‘And by His pride, the heavens’, meaning, that when a person studies the Torah for its own sake, then you help Me, And I ride the heavens….”

We see from this that service is a divine need, through which the Higher Levels are aroused, and are helped with their activities, which is the fixing of the Glory. As the rabbis said “You should have helped Me” (See endnote to page 26).. as it says in the Midrash Shohair Tov, “’Your help comes from Zion’ – this teaches us that everyone needs help.” Through the support and help of the lower worlds, the two lovers are one and embrace with kisses, which is the Unification of the Great Name, and the reason for the work.

 

13. עבודת הקודש חלק א’ פרק י”חולפי שבא החפץ והרצון לבחור אומה אחת תהיה חבל ונחלה לשמו הגדול, וראה שאם

תהיה האומה ההיא כשאר האומות שאין לו יתברך שום שיתוף בהם… לכן קבע במפתח

ההוא שלשלת, והוא שלשלת הייחוד סוד האצילות שנשתלשלו משם, והם חלקו מיוחדים

לו, והוא השם הגדול המיוחד שהוא משותף בהם ובו הם חיים, ולא יאבדו ולא

ייטמעו בין האומות, כי בו הם מצוינין ונכרים, כי הם חלק יי ונחלתו, אשר

ברר והבדיל לו, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך יי.

ולזה אמר והכריתו את שמנו ומה תעשה לשמך הגדול כביכול שאין השם שלם אלא בהם,

ולזה אי-אפשר בהם החילוף ולא הכיליון, כי הם צורך גבוה והגבוה צורכם, כי לולי

ששמו משותף בהם היו אובדים. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שיי אלוהיו.

 

13. Avodat Hakodesh Section One. Chapter 18

And since He desired to chose one nation to be part of His great name, and He saw that that people should not be as all the other peoples, which He has no partnership with…He therefore made a key for that chain, which is the chain of Unity, according to the mystery of Atzilut that is linked to it. And since they [that people] are His special portion, and He is the Great Name, as He is partner to them and they live in Him, they will never be lost or assimilated amongst the peoples, for they are recognized and identified through Him, for they are God’s portion and His inheritance, that He chose for Himself; all that see them will recognize that they are seed blessed of God.

It therefore says, “And if you cut off our names, what will You do with Your great name?” (Joshua 7:9) – as the Name is complete only through them, which is why they can never be destroyed or made extinct, for they are a divine need and the Divine needs them…. Happy is the people in this situation, Happy is the people who God is their Lord.

 

14. שער מאמרי רשב”י – פירוש ספרא דצניעותא (לאר”י עצמו)אבל הענין הוא כי ז”א בו דינין ורחמים

וכאשר יחטאו בעולם התחתון יעלה קולם לאזנו

ויתמלא דינין

והופך פניו מעתיק יומין

וכאשר יגיע הקול באזנו כי שבו בתשובה יתקן עצמו ז”א לקבל א”א והרחמים גוברים

נמצא כי התיקון והקלקול תלוי בז”א

כי כאשר יתקן עצמו ז”א וזה על ידי קול צעקת התחתונים כי שבו מדרכם הרעה

יאיר אליו א”א ויסתכל בו בעין טובה

ויתבטלו הדינין

וההפך ח”ו בהפך

ונמצא שהתפלות והצעקות עדיו יבאו

והוא מתתקן על ידם לקבל שפע מא”א

אבל א”א לא משתני ולא אשתני כלל

ונמצא שאזן א”א לצורך ז”א היא לשמוע קולו ולהאיר אליו

ולפיכך אין ראוי להיות עליהם שיער כלל ונשמע קולו.

וזהו סוד שהקב”ה מתפלל וזה נעלם מאוד עמוק עמוק מי ימצאנו

 

14. Sha’ar Maa’marei Rashbi – Commentary on the Book of Concealment

The crux of the matter is that Zeir Anpin (the Small Faces, the immanent aspect of the Godhead) is comprised of both Judgment and Compassion.

When the lower world sins, their cry reaches His ear, and He is permeated with Judgment, and He turns His face away from Atiq Yomin (the Ancient of Days, the transcendent aspect of the Godhead).

And when the voice of Return reaches His ear, then Zeir Anpin realigns Himself to face Arich Anpin (the Long Face, used here synonymously with the term Atiq Yomin), and then Compassion prevails

We therefore see that both the Healing and the Disintegration are dependant upon Zeir Anpin, for when Zeir Anpin heals Himself – which happens thanks to the sound of the cry of the lower levels, who returned from their evil ways – then Arich Anpin will enlighten Him, and gaze at Him with a good eye

And the Judgment will be abrogated.

And the opposite, heaven forefend, is also true.

We therefore see that prayers and cries reach Him

And He is healed through them so as to receive the flux from Arich Anpin

But Arich Anpin does not change and will not change ever

Therefore, the ear of Arich Anpin is for the sake of Zeir Anpin, to hear His voice and to enlighten Him…

This is the secret meaning of what it says, that God prays.

And this is the most concealed of mysteries, the deepest of the deep, who can fathom it?

 

15. שער הכוונות – שער ק”ש דרוש ו’אמנם הרוח והנפש הם בנים גמורים של ת”ת ומלכות וכנגדם נאמר בנים אתם לה’ אלהיכם שהם בבחי’ הרוח והנפש והנה עתה אנחנו בזווג העליון דאו”א וכונתינו עתה להעלות מ”ן אליהם מן בניהם שהם זו”ן וגם נשמות הצדיקים וכל אלו צריכים להעלות מ”ן לאימא עילאה. והנה הכתוב אומר תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו פי’ כביכול השי”ת צריך עזר וסיוע וכח מן מעשה ישראל התחתונים והנה המלכות נקרא סוכת דוד הנופלת כי בעונותינו נפלה ע”י מעשינו הרעים וכן כאשר רוצה לעלות צריך שיהיה ע”י זכיותינו ומעשינו הטובים כי עונותינו מפילים אותה כביכול וזכיותינו מעלים אותה וא”כ עתה א”א לה לעלות אם לא יהיה בנו צדיקים גמורים אשר נשמותיהם קדושות וטהורות שיש להם כח לעלות עד מקום אימא וע”י תעלה המלכות כנז’ בתיקונים כי ישראל נק’ גדפין דשכינתא להעלותה למעלה ולטעם זה הגלות מתעכב ומתארך כי אין בנו מי שיוכל לעלות במדרגה הזו כי אם יהיה בינינו מי שיוכל לעלות שם נשמתו היה מעלה גם את המל’ והיה הזווג נעשה כתיקונו והיתה מתמהרת קץ הגאולה. אך עתה בזמנינו בעו”ה אין יכולת לעשות זווג כתיקונו למעלה ולסיבה זו הקץ מתארך וכמעט רוב הרעות והצרות הבאות על האדם באות לסיבה זו. אמנם עכ”ז יש קצת תיקון במה שנמסור נפשינו על קדוש השם בכל לב כי ע”י כן אפילו אין בנו שום מע”ט והרשענו עד להפליא הנה ע”י מסירת נפשינו להריגה מתכפרים עונותינו כולם ויש בנו יכולת לעלות עד אימא עלאה כמ”ש חז”ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה’ אלהיך כו’ כי ענין התשובה מעלה את האדם ומגיעתו עד כסא הכבוד שהיא אימא עלאה הנקר’ תשובה ועי”כ תוכל המל’ לעלות עמנו כי אנחנו גדפין דשכינתא כנ”ל ואז יעלו זו”ן ונשמותינו למעלה בסוד מ”ן אל אימא עלא’ וז”ס על קדוש השם שהיא אימא אשר למעלה על ז”א הנק’ ה’:

 

15. Sha’ar HaKavanot – Sha’ar Kriyat Shma, Sixth Discourse

Indeed the ruah and the nefesh (two levels of soul) are children of tiferet and malhut (the lower male and female aspects of divinity), and concerning them it says, You are children to YHVH your God, as they (tiferet and malhut) are the aspect of ruah and nefesh. We are now (at the time of calling out the Shma) participating in the celestial union of Abba (father) and Emma (mother), and our intention is to cause the Feminine Waters to rise up to them from their children, that is, Zeir Anpin (the lower male aspect of divinity) and Nukva (the lower female aspect of divinity), and also from the souls of the righteous, and all those [whose task it is] to arouse the Feminine Waters to Supernal Mother.

And see, the biblical verse says, “Give strength to God, His Pride is on Israel.” The meaning of this, as it would be, is that God needs assistance, support and strength from the deeds of Israel below.

[The sfira of] malhut (the Lower Divine Feminine) is called “the falling sukkah of David”. For, due to our sins, she has fallen, due to our evil deeds. Similarly, when She wants to ascend, it must be through our merits and good deeds. For our sins cause Her to fall, and our merits cause Her to rise. It is therefore at the present time impossible for Her to rise if there are not entirely righteous people, whose souls are holy and pure, who have the strength to rise to the place of Supernal Mother, and through them, malhut will rise, as was mentioned in the Tiqunim (a thirteenth century Kabbalistic treatise). For Israel is called “the wings of the Shechinah,” as they raise Her up. This is the reason that the Exile is so long and detained; for we have no one capable of rising up to this high level. For if we had someone that was able to raise his/her soul there, he/she would also cause malhut to ascend, and union would be affected as is appropriate. This is the reason that the End (of Days) is detained, and almost all the troubles and travails that beset man are for this reason. There is, however, a certain degree of healing affected by giving up our souls for the sanctification of God’s name, for by this action, although we may have no good deeds and are incredibly evil, still, by giving our souls up to death, all our sins are forgiven, and we have the capability to rise to Higher Divine Mother, as the rabbis said, “The [power of] Return is great, for it reaches the Heavenly Throne, as it is written, ‘Return. O Israel, to YHVH your God.” For Return can raise a person up and cause him/her to reach the Throne of Glory, which is Higher Mother, Who is called Return….This is the secret meaning of the “sanctification of the Name”, which alludes to Higher Mother, Who is above Zeir Anpin [and Nukva], who are called the Name

 

16. מאמר פסיעותיו של אברהם אבינוונחזור לעניינינו כי גם ז”א הוא נק’ ו’ אלא שבתחילה היה קטן בסוד חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ולכן נק’ או ו’ שבשמו הגדול ית’ ז”א כי ב’ אותיות הראשונות אין בהם שנוי האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע”י מעשה התחתונים בסוד תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו ואין הגאוה אלא בראש והוא סו’ מנחל בדרך ישתה ע”כ ירי’ ראש כי ע”י נחל קדומים שהוא הבינה מרים הז”א ראש ונעשה אות ו’ בסוד כונן שמים בתבו’ וזמ”ש מי יקום יעקב מ”י שהיא הבינה הוא יקום ראש יעקב כי עתה בזמן הגלות קטן הוא ואין לזאת הו’ ראש אך לעתיד לעה”ב יגדל לו ראש ואז לא יקראו לו ו’ כי אם י’ כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו וז”ס לא יעקב יאמר עוד שמך המורה על לשון עקב בלתי ראש כי אם ישראל הם אותיות ל”י רא”ש וז”ס הנרמז בפ’ ויקהל דרי”ד שמע ישראל יש”ס בגין דאית ישר’ זוטא כו’ ורזא דא יהיה ה’ אחד ושמו אחד פי’ כי מה שהיה עתה חבור א’ י”ה והב’ ו”ה יהיו לעת”ל שניהם שוים ויהיו י”ה י”ה וזמ”ש יהיה ה’ אחד ושמו אחד הם ב’ פעמים אחד ב’ היחודים הנז’ שוי’ ואל תתמה אם ס’ הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום כי כן האמת כי מה שיהיה לעתיד תמידי הוא עתה לפרקים ע”י מעשינו:
17. ליקוטי תורה פרשת האזינו

והוא משל למלך שנתן מנה לכמה אנשים ולאחד לא נתן אלא צוה לכל אותן שנתן להם שיתנו לו כ”א סלע א’ ממה שנתן להם המלך כן הדבר הזה וע”כ הצדיק מושל ביראת אלקים לפי שיש בו חלק נשמת חיים שהוא חלק המלך חלק אלוה ממעל והוא כמו המשנה שנתן לו המלך טבעתו שכל עוד שחותם המלך ביד כבודו של מלך הוא שאף המלך בעצמו לא יבטל גזירתו ונמצא כשהאדם הוא טוב והולך בדרכי ה’ יקשור כל עולמות ונותן עוז למלכו וז”ש הבו גודל לאלהינו, ומבאר איך נותן עוז לו והשיב ואמר לפי שהוא ית’ הצור תמים פעלו כלומר שהאדם שהוא פעלו ברא אותו תמים ונתן בו חלק מכל העולמות לקשר את כל העולמות

 

17. Likutei Torah, Ha’azinu

This can be compared to a king that gave an amount of money to a number of people, and did not give anything to one particular person. He did, however, instruct all those people who he gave money to, that each of them should give this person one coin from [the money] they had received from the king. This is how it is with this matter; “the righteous person rules over the fear of God,” since he has a portion, a living soul that is part of the king, part of God above. He is like a deputy that the king gave his signet ring to. As long as he has the king’s seal, it is the king’s honor that even the king himself will not contradict his decree. We therefore see that when a person is good, and walks in the ways of God, he connects all the worlds, and gives his King strength. As it is written, “Give greatness to our God”. [The verse] goes on to explain how we give Him strength. It answers that since He, may He be blessed, is a rock whose work is perfect, this implies that man, who is His work, was created whole, and was given a portion of all the worlds, in order that he be able to connect all the worlds.

Article presented to you by Marc Gafni

Meet Dr. Marc Gafni, Visionary Philosopher,
Author, and Social Innovator

as featured in